התחנה

“האבידה
הגדולה ביותר שאותה , יכול אדם לאבד בחייו הוא מי שהוא ” רבי נחמן

עוד לפני
קרני השמש העולה

אני כבר
בתחנה ,

והם באים
מולי בכול הצבעים

נושאים
על כתפיהם תיקים ,

מסעות
חיים שלמים .

התחנה ,
אבן דרך ראשונה

החל המסע
,

הדרך שלך
תמיד חדשה

מכאן ,
לשם , ובחזרה .

עוד טרם
כוס קפה ראשונה

אני כבר
בתחנה,

והם באים
מולי בכול הגדלים

עטופים
במעילים מנחמים,

האוצרים
בתוכם געגועי חיים .

עוד טרם
ברכת בוקר נשלחה

אני
מתיישבת ,

והנופים
רצים מולי

חלומות
על דרכים חדשות ,

נבנות
מגעגועי לעצמי .

התחנה ,
אבן דרך ראשונה

החל המסע
,

הדרך שלך
תמיד חדשה

מכאן ,
לשם , ובחזרה .

במחלקת אבידות ומציאות
נותרו כמה אנשים
שאיבדו את עצמם ,
בלאות , דרכי החיים .