בלדה לשדה תירס

נוסעים… בתוך שדה תירס
במקום שבו היתה ערוגה ענקית
יש שבילים שחורצים את השדה
כמו צלקות ברורות –
ברורות, כן… כמונו

מוקפים בגבעולי ענק
את לוחשת
“פתח את החלונות, נו…”
שניסע כך,
שננשום, הא
את אומרת:
“רוצה לחוות את הכל”

המוזיקה… כן, מנגנת בלוז איטי
את נרדמת לידי, הא
משאירה אותי להתבונן לבדי
בשדה
ובך, אה…
בשדה ובך

זו בלדה, לאושר רגעי
ואני יודע –
שכל זה ייגמר, הא
כשהשדה יסתיים
ונלך, איש איש לדרכו
ונלך, איש איש לדרכו
איש איש לדרכו

אבל השדה גדול… כן
והנסיעה מתארכת,
והחשכה
יורדת
ואלומות אור חותכות את השבילים

את מתעוררת,
רוצה לדעת מה הפסדת
ואני מחייך, כן.
מחזיק לך את היד
ומגלה –
שאת עוד איתי
גם כששדה התירס כבר לא… כן

שאת עוד איתי
שאת עוד איתי
שאת עוד איתי