השיר חושף את הפרדוקס האנושי שבו האיסור הוא המנוע היחיד שמעורר תשוקה וחשק. ברגע שדבר מה הופך למותר ונגיש, הוא מאבד את קסמו והופך למובן מאליו ומיותר. החיים מוצגים כמשחק של מתח תמידי, שבו אנו מעריכים רק את מה שנמצא מעבר להישג ידנו. בלי המחסום והגבול, החופש המוחלט הופך לריק משעמם שבו הטעם והמשמעות פשוט נעלמים.
בית 1
האסור מותר,
והמותר – מיותר,
הלב מחפש רק את מה שנבצר.
תבנו לי חומה, תנו לי “לא”,
האסור הוא המותר היחיד,
והמותר?…. הוא… הסוף המפחיד!
בית 2
מספיק שתגידו לי:… “זה לא
בתוכנית”,
והיצר נדלק כמו… גפרור בחבית.
כל מה שמותר – הוא סתם מיותר,
הוא שיר… שכולם כבר שרו בעבר!
כי כל מה שאסור – מיד מותר,
החשק נדלק ממה שנסתר!
בית 3
הכלל הוא קצר, אלה כללי המשחק:
מה שנגיש – מיד נדחק.
האסור הוא מותר,
המותר – מיותר,
ומה שמובן מאליו – נגמר.
בית 4
האסור – הוא מותר,
המותר – מיותר,
ומה שנותר זה… רק לצחוק בעיקר.
החיים הם מתח בין רצוי למצוי:
הכל אפשרי… רק הטעם תלוי.
