לא מאוחר

בית א’

כל עוד הלב פועם, הלחן לא נדם,

הדף עוד מחכה לכתיבת מסר של האדם.

אין שקיעה שהיא סוף, רק הכנה לזריחה,

כי כל רגע הוא פתח לסיפור של צמיחה.

פזמון

אף פעם לא מאוחר, הזמן הוא רק מרחב,

לברוא עולם חדש, לזרוע את הזהב.

השער לא ננעל, האופק עוד מזמין,

לקום, לתת, לפעול – ובעצמך להאמין.

בית ב’

נער את האבק מחלומות נושנים,

הניסיון הוא כוח, הוא מתנת השנים.

אל תביט בשעון שמודד את העבר,

היום הוא הנכס, הוא כל מה שנותר.

בית ג’

המסר שבך עוד צמא להישמע,

לגעת בבשר, להרעיד את הנשמה.

אין שיר שהוא אבוד, אין חזון שהוא שכוח,

כשהלב שוב נפתח ויוצא אל הפתוח.

פזמון

אף פעם לא מאוחר, הזמן הוא רק מרחב,

לברוא עולם חדש, לזרוע את הזהב.

השער לא ננעל, האופק עוד מזמין,

לקום, לתת, לפעול – ובעצמך להאמין.

אף פעם לא מאוחר

האופק עוד מזמין