השיר מגדיר את הדמע כביטוי של כניעה לרגש אפל ולדרמה שמעכבת את תנועת החיים. מולו ניצב החיוך לא כביטוי לשמחה, אלא ככוח אקטיבי, מרדני ופורץ דרך. הוא משמש כ”מנוע” שמאפשר לאדם להבקיע את הייאוש ולהמשיך בבנייה עצמית. רק דרך “עין יבשה” וחיוך לוחם ניתן לראות את הפסגות ולכבוש את הטוב.
בית א
הדמע הוא פרץ של רגש אפל
הוא ענן השועט ומטיל רק צל
בו אדם בעצמו מתכנס
אף דמעה לא חוללה נס
בית ב
החיוך הוא כוח המעוז האחרון
הוא דגל מונף שמביא ניצחון
הוא אינו מחכה לבואו של האור
הוא הקרן שמבקיעה את השחור
פזמון
החיוך הוא כוח להמשיך ולפרוץ
לעקור מן הלב דקירה מהקוץ
במקום שדמעות ממיסות את הכל
החיוך הוא הצעד הכוח לגדול
בית ג
קל לשקוע בדרמה של בכי ומכאוב
הרבה יותר קשה לחייך ולכבוש את הטוב
הדמע מעצור והצחוק הוא מנוע
רק אתו אפשר להמשיך לנסוע
סיום
הדמע הוא רגע שמקפיא את הדרמות
החיוך הוא הכוח להמשיך להבנות
רק עין יבשה מבחינה בפסגות
