פתיח:
זה לא קורה עד שזה לא
קרה,
מגשימים את החלום בין
דמעה לתקווה,
עוד דקה, עוד נשימה
קטנה,
ופתאום — הכל קרה.
בית 1:
הבטתי לשמים, חיפשתי זמן,
הרוח לחשה — “חכה עוד רגע, תן עוד זמן“,
חשבתי לוותר, אך אמרתי: “קדימה!”,
כי כל סופה נגמרת בשמש חמימה.
פזמון מקהלה:
(זה לא קורה אם זה לא קרה)… (זה לא קורה אם זה לא קרה)
(זה לא קורה)- (זה לא קרה)- (זה לא קורה).-(זה לא קרה)
(זה לא קורה אם זה לא קרה)
בית 2:
הדרך
קשה, אך הלב לא נשבר,
מצאתי
בי כוח שלא נגמר,
עם
כל צעד קטן למדתי איך,
האדם
יכול לצעד בכל דרך.
פזמון מקהלה:
(זה לא קורה אם זה לא קרה)… (זה לא קורה אם זה לא קרה)
(זה לא קורה)- (זה לא
קרה)- (זה לא קורה).-(זה לא קרה)
(זה לא קורה אם זה לא
קרה)
בית 3:
פתאום אור גדול מילא את העיר,
העולם חייך, הכול שוב צעיר,
מי שחלם, בסוף גם ראה,
שמה שחיכה — כבר קרה.
בית 4:
אז אני צוחק, רוקד ברחוב,
כל יום חדש מריח טוב,
העתיד נולד, ואין הפתעה —
זה לא קורה עד שזה קרה.
פזמון מקהלה:
(זה לא קורה אם זה לא קרה)… (זה לא קורה אם זה לא קרה)
(זה לא קורה)- (זה לא קרה)- (זה לא קורה).-(זה לא קרה)
(זה לא קורה אם זה לא קרה)