שיר שהוא שיח בין אב לבנו המתבגר, על מסע החיים והבחירות שבדרך.
האב משתף בכאב ובנפילות מהעבר, ומבקש שבנו ילמד מטעויותיו.
הבן מקשיב אך נחוש ללכת בדרכו, לחפש אמת ולבנות עתיד משלו.
זהו דיאלוג כן, בועט ומרגש – על העברת לפיד, כבוד, ואהבה בין דורות.
בית 1
צעדתי בלי מפה,
קרוב אל תהום פתוחה.
סחבתי פחד על הגב,
רציתי טוב – נפלתי לקרב.
בית 2
אבא אני שומע כל מילה,
שותק, חושב, כמעט בולע.
אבל הדרך היא שלי,
ואת העולם אגלה בעצמי.
פזמון
אני העבר — ואתה התקווה,
אני לא עוקב, אני בורא שפה.
תלמד ממה ששבר אותי,
תסמוך עליי, אני
חופשי!
אני העבר — אתה העתיד,
העתיד צריך להדאיג.
תלמד ממני על הטעויות,
ויפתחו בפניך כל האפשרויות.
בית 3
בני צעדתי בשבילים עם מחסומים,
רוח קרה פגעה בי ישר בפנים.
שמור על דרך נכונה — בחר נכון,
כי העולם לא מחכה, דע לבחור נכון.
בית 4
כל צעד הוא בחירה,
הזהר מאש וממים עמוקים.
למד משגיאות של אחרים,
צעד בדרך המלך ולא בדרכים עקלקלות.
תן כבוד ויהבו אותך מאוד.
[פזמון
אני העבר — ואתה התקווה,
אני לא עוקב, אני בורא שפה.
תלמד ממה ששבר אותי,
תסמוך עליי, אני
חופשי!
אני העבר — אתה העתיד,
העתיד צריך להדאיג.
תלמד ממני על הטעויות,
ויפתחו בפניך כל האפשרויות.
