ההיסטוריה מתוארת כרצף של טעויות שחוזרות על עצמן בשם הצדקה, גורל וכוח.
האנושות מצהירה שלמדה לקח, אך שוב ושוב בוחרת לשכוח ולחזור לאותן בחירות.
הכוח, הפחד והאשליה של “אני אחר” מעבירים את האלימות מדור לדור.
בסופו של דבר משתנים רק השמות — האדם והטעויות נשארים זהים.
פזמון
על דפי ההיסטוריה.
טעות אחרי טעות.
למדנו “לקח” —
ובחרנו בכוח.
על דפי ההיסטוריה.
דם על כל שורה
. קראנו לזה גורל
אמרנו “לא עוד” —
ושוב אותה בחירה.
בית 1
על בדפי ההיסטוריה
כתבו ביד בוטחת,
הבטיחו עתיד,
שרטטו דרך אחת.
כל טעות קיבלה שם
של
אמת מנצחת,
וכשזה קרס –
קראו לזה “תקופה מתפתחת”.
בית 2
בדפי ההיסטוריה
נשבעו שלמדו,
שזוועה לא תחזור,
שהגבולות סומנו.
אבל הכוח חזר,
והפחד מבעיט,
עוד פרק נולד
עם
אותו התסריט.
פזמון
על דפי ההיסטוריה.
טעות אחרי טעות.
למדנו “לקח” —
ובחרנו בכוח.
על דפי ההיסטוריה.
דם על כל שורה
. קראנו לזה גורל
אמרנו “לא עוד” —
ושוב אותה בחירה.
בית 3
בדפי ההיסטוריה
הכתר הועבר,
מיד ליד, מאדם לאדם.
כל אחד נשבע:
אני יותר טוב
אני אחר,
אני אדם
ובדיוק שם
– וחזר לשפוך דם.
בית 4
בדפי ההיסטוריה
הכל
כבר נכתב
אין סוף לתירוץ,
תמיד
“לא הייתה ברירה”,
תמיד זה אילוץ.
השמות מתחלפים,
הזמן רץ,
והאדם?
אותו אדם נמרץ.
פזמון
על דפי ההיסטוריה.
טעות אחרי טעות.
למדנו “לקח” —
ובחרנו בכוח.
על דפי ההיסטוריה.
דם על כל שורה
. קראנו לזה גורל
אמרנו “לא עוד” —
ושוב אותה בחירה.
סיום
היסטוריה
טעות אחרי טעות….
לא למדנו לְקַח….
. קַרַאנוּ לְזֵה….
גורל
