השיר מתאר קשר עמוק ונצחי בין שני יסודות: הדובר הוא השורש הנסתר, היציב, המעניק חיים והגנה מתוך האדמה. הצד השני הוא הפרח – היופי המסחרר, הגלוי, הזוהר והאושר שפורח מעל. זוהי אחדות גורל ושלמות שבה השורש קיים כדי לרומם את הפרח ולתת לו לפרוח מול העולם, וזו הסיבה והאושר המאפשרים לשורש להמשיך ולהתקיים בעוצמה ובשקט.
פזמון
אני השורש — נשמה באדמה,
עמוק ויציב, נושא הבטחה.
קשר נצחי שלא יישבר,
ואת הפרח — יופי מסחרר.
זוהר נדיר, פלא מתוק,
אור שנוגע גם מרחוק.
בית 1
אני הסוד השקט, החבוי בך,
השורש שמחזיק את כוחך.
מביא חיים, שומר עליך
נותן הגנה,
לא מבקש אור — רק הזנה.
לתת דופק, לתת נשימה,
בעוצמה שצומחת מן האדמה.
בית 2
את פעימת הלב הגלוי,
את תפילת השמים מולי.
נזר יופי שצובע שבילים,
עלי כותרת בכל הגוונים.
הניצחון שלי — לתת לך חיים,
להעלות אותך מן המעמקים.
פזמון
אני השורש — נשמה באדמה,
עמוק ויציב, נושא הבטחה.
קשר נצחי שלא יישבר,
ואת הפרח — יופי מסחרר.
זוהר נדיר, פלא מתוק,
אור שנוגע גם מרחוק.
בית 3
את האוויר שרוקד סביב,
הריח שנוגע ומטיב.
יצירה שלמה שהזמן לא ישבור,
אמת שפורחת מול כל אור.
ואני שותה בצמא,
למען חייך, למען יופייך, בדממה.
בית 4
אנחנו נשמה אחת של גורל,
פלא טבע שלם ומושלם.
אני מבקש להיות מחסה חם,
עוגן שקט מול כל העולם.
ואת — האושר שניתן לי לדעת,
הפריחה שלי, הסיבה להמשיך לנשום לאט.
פזמון
אני השורש — נשמה באדמה,
עמוק ויציב, נושא הבטחה.
קשר נצחי שלא יישבר,
ואת הפרח — יופי מסחרר.
זוהר נדיר, פלא מתוק,
אור שנוגע גם מרחוק.
