השיר מציג מסע רגשי מפוזר בין בדידות, כמיהה לבריחה מזהות עצמית, וזיכרונות של קשר אינטימי.
בבית הראשון – סצנה של מפגש עבר, פרידה ופגיעה רגשית, עטופה בתחושת ריקנות.
בבית השני – רצון עז להיות “מישהו אחר”, ביטוי לחוסר שביעות רצון עצמי ואדישות מהעולם.
בבית השלישי – מעבר חד לאינטימיות פיזית ואישית, שבה הדמות מוצאת סוף-סוף “עניין” ממוקד – דמות אהובה ונוגעת.
פזמון
זה
לא העניין שלי
העניין שלי, העניין שלי,
זה
לא העניין שלי
העניין שלי
העניין שלי
בית
1
מי מעניין אותי
לא
סתם אני לבד
גם
היא לבד
על
שפת הים לבד
בדירה על יד הים
מחר
אני הולך לשם
ונדבר על איך נפגשנו
לראשונה, ברכבת,
איך
נפרדנו בתשיעי לספטמבר
ואז כבה לי האור
נגמר לי הקשב
כמו אבן שפגעה לי בראש
בית
2
אני ממש רוצה להיות
מישהו אחר,
מישהו אחר,
רוצה להיות מישהו אחר,
באמצע היום,
.
באישון הליל ,
אני רוצה להיות, מישהו אחר.
למישהו אכפת בכלל ?
זה לא העניין שלי
פזמון
זה לא העניין שלי
העניין שלי, העניין שלי,
זה
לא העניין שלי,
העניין שלי, העניין שלי
בית 3
אני לא יכול ,
לישון במיטה הזאת לבד,
אני
לא יכול לישון לבד,
אני
לא יכול לישון לבד ,
אני לא יכול לישון,
במיטה הזאת לבד.
היא
נוגעת בי,
מריחה כמו סבון ,
מרגישה כמו צמר גפן.
היא
נוגעת בי
בכל
המקומות הנכונים,
היא
כל כך רכה, היא מלטפת לי את גופי
כמו
מגבת אחרי מקלחת,
כן
,כן היא העניין שלי
פזמון
זאת
היא העניין שלי
העניין שלי, העניין שלי,
היא
העניין שלי
העניין שלי, העניין שלי
