/
ההסתכלות הבלתי נמנעת על דברים שמתפרקים ונבנים מול עינינו .
/
השעה המייחלת לסופו של יום
שעת בין ערביים ,וכל רצונך זה רק לנשום
את האוויר המלוח המגיח עם אדוות הגלים
כי לזאת ציפית , ואתה אוסף את השברים
מנגינה בוקעת כמו נביעה ממעמקים
כמו דואט עם עצמך ,וזה חזק מבפנים
עם הניגון שאתה לו ,כל כך חפץ
כל גל שמגיח , בך בעוצמה מתנפץ
הימים לא פשוטים והלילות גם הם
הכמיהה לשקט , בערבו של ים דומם
והוא שוב סוחף בך את הרע והטוב
במערבולת חושים ,כי די לכאוב
תרנים באופק כחרבות שלופות
מפרשים בוהקים מבשרים על הבאות
רק צדף בודד שנותר לו על החוף
יפיח בך כח,כדי שתוכל שוב לאהוב
ולרגע תחוש ,יד חמה ומלטפת
שנעה לה בעורפך , בדרך עוקפת
ותדע שזאת היא ,והיא תלחש לך בחום
אני כאן בשבילך ואלי עדי, שם במרום
Login
יש להתחבר כדי להגיב
0 תגובות
החדשות
