אישה יוצאת לדרך בלי מפה, לא מתוך מרד אלא מתוך חיפוש כן.
ריבוי האפשרויות משתק אותה, והבחירה בין לב לשכל גובה מחיר רגשי.
היא נעה במעגלים, בלי תשובות ברורות, אך מסרבת להיעלם או לעצור.
הניצחון שלה אינו היעד – אלא ההסכמה להמשיך לחפש גם בלי כיוון.
בלי כיוון
בית 1
יצאתי לדרך בלי כיוון, בלי
מטרה,
לא יודעת את הדרך חזרה.
יצאתי למסע בלי לדעת
היכן היא
התחנה הבאה.
אולי אמצא דרך עם ברכה,
או אולי זו עוד מבוכה
בית 2
מרוב דרכים אני לא רואה דרך,
כל שלט ניראה לי עם ערך.
כל אפשרות נשמעת נכונה,
איך אדע מהי בחירה נבונה.
כל בחירה גובה מחיר כואב.
הלב אומר לכאן, הראש לשם
איך בוחרים את עצמך?
בלי להתאכזב
פזמון
אין לי כיוון, ואין לי סימן,
רק צעד קטן של אדם מבולבל.
כל הדרכים נראות מבטיחות,
כשמגיעים זה ניראה הרבה פחות
אין דרך שקורת לי לבחור
לא אומרת כאן זה לבן
וכאן שחור ,
ואני ממשיכה
ללכת סחור וסחור.
בית 3
אני עומדת במקום ומרגישה בתנועה
, צועדת ימים בלי סיבה ברורה.
חושבת יותר — מבינה פחות,
כל תשובה פותחת דלת סגורה.
העבר מושך אותי לאחור
, העתיד שואל: מה, אין בחירה?
אני תלויה בין טוב או רע,
הולכת בחושך בלי הארה.
בית 4
לא מחפשת סימן משמיים,
לא מבטיחים לי ניסים.
רוצה לגעת מה הכיוון,
שיהיה שלי — בביטחון
לא לטעות זה הרצון.
לבחור נכון זה החזון
להמשיך — לא לעצור.
גם זה ניצחון
פזמון
אין לי כיוון, ואין לי סימן,
רק צעד קטן של אדם מבולבל.
כל הדרכים נראות מבטיחות,
כשמגיעים זה ניראה הרבה פחות
אין דרך שקורת לי לבחור
לא אומרת כאן זה לבן
וכאן שחור ,
ואני ממשיכה
ללכת סחור וסחור.
