השיר עוסק בהבדלי הפרספקטיבה המשתנים עם הזמן, הגיל והניסיון. הוא משווה בין נקודת מבט קרובה, שמוגבלת לחוויות ההווה, לבין נקודת מבט רחבה יותר, שנרכשת עם הזמן, הניסיון והמרחק. כאשר מתבוננים מרחוק – פיזית או מנטלית – התמונה נעשית ברורה יותר. דברים שהיו סבוכים, מתבהרים עם הזמן, והחוויה משנה את האדם.
דברים שרואים משם
מגלים סודות של מרחק
וזמן
כשאתה עומד על פסגת
העולם
המבט מושלם,
הכל מסתדר במקום
מה שהיה סבוך
הופך לנהיר ובהיר
דברים שרואים משם,
משנים את מי שאני כאן
בית 1
מעל הר גבוה,
פרשתי כנפיים
הבטתי למטה,
על אנשים קטנים
עולמות שלמים, בעיניי נגלים,
דברים שרואים
משם,
לא רואים מכאן
בית 2
כשהייתי צעיר,
הכל היה כתום
המבוגרים טעו,
כך חשבתי
באומץ ותום
היום אני מבין,
יש אפור בין שחור ולבן
דברים שרואים משם,
לא רואים מכאן
פזמון
דברים שרואים משם
מגלים סודות של מרחק וזמן
כשאתה עומד על פסגת העולם
המבט מושלם,
הכל מסתדר במקום
מה שהיה סבוך
הופך לנהיר ובהיר
דברים שרואים משם,
משנים את מי שאני כאן
בית 3
כשהלב כואב,
קשה לראות אור
הדמעות מסתירות,
את השמש והטוהר
אך כשענן חולף,
פתאום הכל מואר
דברים שרואים משם,
לא רואים מכאן
בית 4
לפעמים בחיים,
אנו טועים
בדרך מרגישים אבודים,
ללא כיוון וערך
אך ממעוף הציפור,
הכל זך וברור
דברים שרואים משם,
לא רואים מכאן
בית 5
בסוף המסע,
כשמביטים אחורה
הפיתולים בדרך,
מקבלים צורה וצוהר
הקשיים והניצחונות,
נארגים יחד בתמונה
דברים שרואים משם
עכשיו רואים מכאן
פזמון
דברים שרואים משם
מגלים סודות של מרחק וזמן
כשאתה עומד על פסגת העולם
המבט מושלם,
הכל מסתדר במקום
מה שהיה סבוך
הופך לנהיר ובהיר
דברים שרואים משם,
משנים את מי שאני כאן
