השיר מתאר את דמותה המסתורית והחופשית של לונה, ילדה שלא שייכת לשום מקום – לא לכאן ולא לשם. הדימויים בשיר יוצרים אווירה חלומית ורומנטית: היא קוטפת פטריות מתחת לעצים, בועטת בגלים, ומשוטטת ללא מחויבות.
השיר מציג את לונה כדמות חידתית, כזו שמספרת סיפורים על מקומות רחוקים ובלתי אפשריים – נגיעה בקרחון שנפל או שינה לצד דובים. האם להאמין לה? יש בשיר ספקנות עדינה, כמו האמירה הצינית “כן, בטח”, אך יחד עם זאת יש גם יופי בתמימות ובחירות שהיא מייצגת.
Luna, une enfant de liberté
Luna, une enfant de personne
Elle n’appartient pas ici
Elle n’appartient pas
Là-bas
Verse 1
Luna, oh Luna, beneath the starlit skies,
She’s picking mushrooms where the pine trees rise,
She gently gathers,
And with her weary, cracked bare feet,
She softly treads,
Kicking waves, and saying nothing, not a word.
Chorus
Oh Luna, she’s a child of freedom,
Luna, she’s a child of none.
She don’t belong to nowhere,
She don’t belong to here or there.
Verse 2
Luna, they say, came from lands unknown,
Last autumn, well, she quietly told,
That she touched an iceberg as it fell,
So close,
Or maybe not…
But who could ever trust her words?
Drifting softly, lost in time,
Whispers calling through the pines,
Dancing shadows in the breeze,
Secrets floating on the seas.
Chorus
Oh Luna, she’s a child of freedom,
Luna, she’s a child of none.
She don’t belong to nowhere,
She don’t belong to here or there.
Verse 3
She says, oh yes, last summer free,
She slept among the forest trees.
And bears, well, they took turns to guard,
Till she
Drifted off…
Yeah, right, sure…
Chorus
Oh Luna, she’s a child of freedom,
Luna, she’s a child of none.
She don’t belong to nowhere,
She don’t belong to here or there.
Outro
Luna keeps on walking,
Luna keeps on dreaming,
Leaving tiny footprints
In the fading golden sand.
Oh Luna, oh Luna… hush… she’s gone…
