בית 1:
העיר הישנה הלבנה שלי איבדה את זהותה
ואנשים בין רכבות שעוד שנים לא יסימו
לבנות הכל נסגר, נחשך
והרחובות שותקים, לא מכירים את מי שהייתי ומה שהיינו
פזמון:
למה הכל נסגר, למה הכל נחשך
העיר היתה פעם בית, עכשיו היא רק צללים
אין לי תשובות, רק את השאלות
נפלטתי ממנה, ולא נשאר כלום
רק חולדות ואשליות
בית 2:
בין התחנות, רכבות עוברות
לא אכפת להן מה קרה, הן רק נוסעות
אני ממתין, אבל לאן לאן
הדרך לא חוזרת, העיר לא אותו דבר
פזמון:
תן לי דקה אחת שפויה, לא לשקוע בתוך הדממה
אני מחפש תשובות, הכל כבר מתפוצץ
הם אומרים לי לא לדאוג, אבל אני כבר לא זוכר
איך אפשר לחיות כשאתה רואה הכל הולך ונעלם?
השנים חולפות, אני לא רואה שינוי
העיר שלי כבר לא שייכת לי, גם אני לא שלה
אבל אני ממשיך לחפש בין הרכבות
את מה שנשאר, אולי מישהו יבין אותי
פזמון (חוזר):
תן לי דקה אחת שפויה, לא לשקוע בתוך הדממה
אני מחפש תשובות, הכל כבר מתפוצץ
הם אומרים לי לא לדאוג, אבל אני כבר לא זוכר
איך אפשר לחיות כשאתה רואה הכל הולך ונעלם?