השיר מספר על מישהי שהיא כנראה גם מלכת הטבע, גם מלאך וגם מרכז היקום.
כולם מסתכלים עליה בזמן שהיא מרחפת בין שדות ופרחים כאילו יצאה מפרסומת לבושם.
היא אוהבת את כולם, עוטפת נשמות ומחייכת בלי הפסקה.
ובסוף כמובן היא נעלמת באיטיות דרמטית ומשאירה את כולם עם “זיכרון אחרון”.
בית 1
בין הפרחים את פוסעת
את השדות את זורעת
את
מלכת הטבע
כן
בית 2
בין השבילים את רוחפת
את הפסיעות את עוטפת
את
מלכה של טבע
גשר
את
פוסעת לאט
מישירה מבט
בית שלישי
לבבות את עוטפת
לכולם את ניגשת
מחייכת, נרגשת
מלכת הטבע את
וכולם נותנים בך מבט
כן
כולם נותנים בך מבט
בית רביעי
נשמות את אוספת
רגשות את חושפת
את כולם את אוהבת
את
כן…
גשר
ויום אחד את תעלמי
כמו השביל
כמו השדה
כל מה שבך
שהיה יפה
ישאר
זיכרון אחרון
סיום
מלכת הטבע
את
מלכת הטבע
את.
